אבלציה לא פולשנית לטיפול בהפרעות קצב

שם באנגלית: Noninvasive Ablations

מהי אבלציה לא פולשנית בהפרעות קצב?

באופן תקין הלב פועם (מתכווץ ומתרחב) בקצב קבוע של 100-60 פעימות בדקה. קצב זה נקבע על ידי קשרית הגת (SA node) – צבר של תאים שמייצרים אותות חשמליים בלב, אשר מתפשטים מהפרוזדורים אל חדרי הלב. בהפרעת קצב – הפעילות החשמלית התקינה של הלב משתבשת כיוון שמתעורר מוקד חשמלי נוסף (מעגלים חשמליים) שקובע את קצב הלב, בפרוזדורים או בחדרים. חלק מהפרעות הקצב, בעיקר אלו שנגרמות לאחר אוטם שריר הלב (התקף לב), עלולות להיות מסכנות חיים. התסמינים עשויים להיות דפיקות לב, עייפות, קוצר נשימה, סחרחורת, כאבים בחזה ואף איבוד הכרה.

גורמי הסיכון להפרעות קצב הם מגוונים. למשל, תורשה וגנטיקה, מחלות של שריר הלב שפוגעות במערכת ההולכה החשמלית שלו, צלקת גדולה בשריר הלב שנגרמת מהתקף לב, מחלות של מסתמי הלב (שאחראים לזרימה חד-כיוונית של הדם בתוך חללי הלב ומהם לכל איברי הגוף), או הפרעות אחרות שפוגעות בתפקוד הלב.

הטיפולים הקונבנציונאליים בהפרעות קצב – שמטרתם להסדיר את הפעילות החשמלית של הלב – הם בעיקר תרופות, כגון כאלו שמטרתן להאט את ההולכה החשמלית בלב וכך לייצב את הקצב; או צריבה (אבלציה) – צנתור חשמלי פולשני שבו מחממים (בעזרת גלי רדיו) או מקפיאים (בעזרת חנקן נוזלי) את האזור שבו מתחילים האותות החשמליים החריגים.

האבלציה הלא פולשנית בהפרעות קצב – טיפול חדשני בקרינה – נמצאת עדיין בשלבי מחקר. מופנים אליה מטופלים שסובלים מהפרעת קצב מסכנת חיים (כיום רק כזו שמקורה בחדרי הלב), אשר הטיפול הקונבנציונאלי לא הצליח לסייע להם.

בטיפול החדשני מכוונים קרני רנטגן ממוקדות ועוצמתיות אל האזור שבו קיימים המעגלים החשמליים שמייצרים את הפרעת הקצב וכך משמידים אותם. הקרינה משוגרת אל עבר המטרה במאות אלומות, וכל אחת מהן מכוונת אליה ממקום אחר במרחב. התוצאה היא קרינה בריכוז גבוה שפוגעת רק במטרה ולא באזורים אחרים שסמוכים לה.

למי הטיפול מיועד?

למטופלים שהטיפולים הקונבנציונליים לא הצליחו לסייע להם; כאלו שסובלים מהפרעת הקצב באזור שאינו נגיש לטיפול, לרוב בשל עובי שריר הלב (צלקת).

איך הוא מתבצע?

ביום שלפני הטיפול המטופל עובר פגישת הערכה עם רופא ביחידת הרדיותרפיה ובדיקות הדמיה – CT ו-MRI – שסוקרות את הלב. לאחר עיבוד התמונות שמתקבלות מהן, מגדירים את המטרה שיש להרוס – ממקמים אותה במרחב באמצעות מערך ממוחשב ובונים תוכנית קרינה שתכסה את כולה ולא תפגע ברקמות הבריאות הסמוכות. בסיום תכנון זה המטופל מובא למכשיר ההקרנה – המאיץ הקווי, Novalis שמו – שמייצר קרינה מייננת באנרגיה גבוהה מאוד ומאובזר בשולחן רובוטי. המטופל מושכב על השולחן (ללא הרדמה), שמסתובב על ציר לפי הנחיות מחשב (תוכנית הקרינה שהוכנה מבעוד מועד). ואלומות הקרינה, שיוצאות מפתח במאיץ שמכוון ללב של המטופל, פוגעות במטרה מכיוונים שונים. הנחיות המחשב מדריכות את הפתח כיצד להשתנות בכל רגע נתון כך שהאלומות מקבלות את צורת המטרה ומותאמות לה.

כמה זמן נמשך הטיפול?

בדרך כלל כמה דקות.  

מה משך האשפוז?

תלוי בסוג הפרעת הקצב ובמצב המטופל. בדרך כלל ימים ספורים.

איך מרגישים אחרי?

המטופל חש כרגיל. הטיפול אינו כרוך בכאבים ואינו גורם לתופעות לוואי.

מה שיעור ההצלחה?

מדובר בטיפול חדשני: בישראל (בשיבא) הוא נוסה לאחרונה על מטופל אחד, ובעולם על מטופלים ספורים. לעת עתה אין מידע מדויק לגבי סיכויי ההצלחה לטווח הארוך, אך מחקרים בנושא הראו כי אצל רוב המטופלים תסמיני הפרעת הקצב חולפים או פוחתים בתוך כמה שבועות.

מהם הסיבוכים האפשריים?

הטיפול אינו פולשני, נעשה ללא חתכים בגוף, ולכן אין בו סיכון לדימומים וזיהומים. קיים סיכון קטן מאוד לפגיעה של קרינה ברקמה בריאה הסמוכה למטרה, מה שיתבטא בבצקת (אגירת מים בתאים שפוגעת בתפקודם) או בדלקת, אך אלו אמורות לחלוף בתוך ימים או שבועות.  

הנחיות להתנהגות לאחר הטיפול

המטופל יישאר כמה ימים ביחידה לטיפול נמרץ לב בשל תהליך דלקתי באזור המוקרן שעדיין עלול לגרום להפרעות קצב. לרוב הוא ישתחרר תוך שבוע-שבועיים לאחר שיגיע לאיזון תרופתי. בהמשך יוזמן למעקב אצל מומחה להפרעות קצב במכון הלב.

מתי לפנות לרופא?

כאשר מופיעים תסמינים חריגים, כגון עליית חום, דפיקות לב וקוצר נשימה.  

למה לבצע את הטיפול בשיבא?

מכיוון שכיום הטיפול ניתן בשיבא בלבד, ונעשה בשילוב כוחות של מיטב המומחים – רופאים ממכון דוידאי להפרעות קצב וקוצבים ומהמכון לרדיותרפיה – ובמכשור מתקדם ביותר.