הפרעות בקצב הלב

הלב, כמו כל שריר אחר בגוף, זקוק לגירויים חשמליים בעוצמה נמוכה על-מנת להתכווץ. בניגוד לשרירים אחרים, שריר הלב עובד ללא הפסקה, ולכן קיימת בלב מערכת עצמאית שתפקידה לדאוג לגירוי חשמלי סדיר ולהוליך אותו ממקום למקום בתוך הלב. על המערכת החשמלית הזאת שולטת מערכת העצבים המרכזית האוטונומית (שאינה בשליטה רצונית), המווסתת את קצב הלב בהתאם לצורכי הגוף. קצב לב תקין הוא 60 - 100 פעימות לדקה. אולם, כאשר המערכת החשמלית משתבשת, נוצרת הפרעה בקצב הלב - שינוי בקצב הלב הרגיל.

האטה בקצב הלב - Bradycardia

מחלה בקשרית-הגת

הקשרית, קוצב הלב הטבעי שלנו,שולחת גירויים חשמליים בתדירות נמוכה מדי, תופעה הגורמת לשינויים לא טבעיים בקצב הלב. כאשר קצב הלב יורד מאוד, מתעוררים בדרך כלל מוקדים משניים של קצב איטי בפרוזדורים או בחדרים, המונעים דום לב מוחלט.
 

מחלה במערכת ההולכה

גירויים חשמליים יכולים לעבור מהפרוזדורים אל החדרים אך ורק דרך הקשרית העלייתית-חדרית וצרור ההולכה ע"ש היס. כאשר קיימת מחלה במערכת ההולכה, הדבר עלול לגרום לבלוק, חסימת הגירוי בין הפרוזדורים והחדרים, להתכווצות איטית של החדרים ולקצב לב איטי, למרות שקצב הפרוזדורים תקין. למחלות במערכת ההולכה קיימות מספר דרגות חומרה.
בדרגה הראשונה קיימת האטה במעבר הגירוי החשמלי מהפרוזדורים אל החדרים. מצב זה קל יחסית ובדרך כלל אינו גורם לירידה בקצב הלב ולכן אינו דורש טיפול.
בדרגה השנייה הקשרית העלייתית-חדרית אינה מסוגלת להעביר את כל הגירויים החשמליים מהפרוזדורים אל החדרים וחלק מהגירויים נחסמים ולא מצליחים לגרום לחדרים להתכווץ ולהזרים דם אל הגוף. קצב התכווצות הפרוזדורים במצב זה תקין, אולם קצב התכווצות החדרים נמוך מדי. מצב זה הוא מצב המחייב טיפול.
בדרגה השלישית קיימת חסימה מלאה של מעבר הגירויים החשמליים מהפרוזדורים אל החדרים. במצב זה נכנסים לפעולה מקורות קצב אחרים בחדרים ושולחים גירויים חשמליים בתדירות נמוכה הגורמים לחדרים להתכווץ ולהזרים דם אל הגוף. אולם, התדירות נמוכה, ולכן קצב הלב איטי מאוד. גם מצב זה מחייב טיפול.

איך מטפלים בברדיקריה?

הטיפול היחיד המתאים למצבים שבהם קצב הלב איטי הוא השתלת קוצב לב. ניתן לווסת את קצב הלב באופן זמני על ידי תרופות או על ידי קוצב זמני, עד להשתלת הקוצב. השימוש בקוצב זמני אפשרי במצבים חולפים, אולם במקרים קבועים או חוזרים, משתמשים בקוצב קבוע.

הפרעות קצב מהירות - tachycardia

 הפרעות קצב מהירות מחולקות לשתי קטגוריות עיקריות: טכיקרדיות על-חדריות, שהמקור להן נמצא באחת העליות, וטכיקרדיות חדריות, שהגורם להן נמצא באחד מהחדרים.

טכיקרדיות על-חדריות
 

• פרפור עליות (Atrial Fibrillation): מצב שבו קיים בעליות קצב מהיר ולא סדיר כתוצאה ממספר רב של מוקדים ומעגלים חשמליים בעליות, השולחים גירויים חשמליים מהירים. במצב זה קשרית הגת אינה שולטת בקצב הלב, והקשרית העלייתית-חדרית מסננת חלק מהגירויים החשמליים - ובכך מונעת התכווצות מהירה של החדרים.
   
• רפרוף עליות (Atrial Flutter): מצב שבו קיים בעליות קצב מהיר וסדיר, כתוצאה ממעגל חשמלי לא תקין באחת העליות, לרוב הימנית. במצב זה קשרית הגת אינה שולטת בקצב הלב, והקשרית העלייתית-חדרית מסננת חלק מהגירויים המגיעים אליה מהעליות - ובכך מונעת התכווצות מהירה של החדרים. לדוגמה, ייתכן מצב שכתוצאה מהרפרוף העליות יתכווצו בקצב של 300 פעמים בדקה, אך החדרים יתכווצו בקצב של 75 פעמים בדקה, הודות לסינון בקשרית העלייתית-חדרית.
   
• טכיקרדיה עלייתית (Atrial Tachycardia): מצב שבו קיים קצב עלייתי מהיר וסדיר, כתוצאה ממוקד או מעגל חשמלי באחת העליות השולח גירויים חשמליים בקצב מהיר. במצב זה קשרית-הגת אינה שולטת בקצב הלב, והקשרית העלייתית-חדרית מסננת חלק מהגירויים החשמליים המגיעים אליה מהמוקד - ובכך מונעת התכווצות מהירה של החדרים.
   
• טכיקרדיה על-חדרית (SVT): הקשרית העלייתית-חדרית היא מקום החיבור המאפשר מעבר של גירוי חשמלי מהעליות אל החדרים. אולם, לפעמים, קיים גשר נוסף בתוך הקשרית העלייתית-חדרית או מחוצה לה, המאפשר מעבר גירוי חשמלי מהעליות אל החדרים. הגשר הנוסף עלול לגרום לקצב לב מהיר, כתוצאה ממעבר גירוי חשמלי בצורה מעגלית בינו לבין הקשרית העלייתית-חדרית. במצב זה, קשרית-הגת אינה שולטת בקצב הלבף ואילו הקשרית העלייתית-חדרית מהווה חלק מהפרעת הקצב ואינה מסוגלת לסנן את הגירויים החשמליים.

טכיקרדיות חדריות

טכיקרדיה חדרית (Ventricular Tachycardia): מצב שבו קיים קצב חדרי מהיר, שיכול להיות סדיר או לא סדיר. הסיבה לכך היא מוקד או מעגל חשמלי באחד מהחדרים השולח גירויים חשמליים בקצב מהיר, או מעגל חשמלי היוצר מצב דמוי "קצר" שבו הלב מתחיל לפעום במהירות מוגזמת. ככל שקצב התכווצות החדרים מהיר יותר, כך כמות הדם שהלב מזרים קטנה יותר. אם הטכיקרדיה נמשכת זמן ארוך, או כאשר הטכיקרדיה מהירה מאוד, תיתכן הרגשת סחרחורת, התעלפות, איבוד הכרה ואפילו דום לב.

פרפור חדרים (Ventricular Fibrillation): מצב שבו קיים קצב חדרי מהיר מאוד ולא סדיר, כתוצאה ממספר רב של מוקדים בחדרים, השולחים גירויים חשמליים מהירים. במצב זה התכווצות החדרים אינה יעילה, ובעצם אין אספקת דם לגוף. איבוד הכרה במצב של פרפור חדרים הוא מהיר מאוד, וללא טיפול מסתיים במוות.

איך מטפלים בטכיקרדיה?

הטיפול בפרפור עליות לרוב הינו תרופתי אולם גם יכול לכלול צריבה. לעתים יש צורך בביצוע היפוך חשמלי על-מנת להחזיר את פעילות המערכת החשמלית למצב תקין. במקרים שבהם הפרעת הקצב אינה ניתנת לטיפול על ידי תרופות, ניתן לרפא באמצעות צריבה של האזורים שיוצרים את הפרעת הקצב, הממוקמים לרוב בעלייה השמאלית ובוורידי הריאה. במצבים שלא ניתן לרפא בצריבה של המקור, ניתן לצרוב את מערכת ההולכה הטבעית שבין העליות לחדרים, בשילוב עם השתלת קוצב לב, ובכך למנוע את ההתכווצות המהירה של החדרים.

הטיפול ברפרוף עליות הוא ביצוע צריבה (Ablation) של הגורם לרפרוף או טיפול תרופתי.

הטיפול בהפרעות קצב על-חדריות הוא ביצוע צריבה לגשר הנוסף, או טיפול תרופתי.

הטיפול בטכיקרדיה עלייתית הוא ביצוע צריבה (Ablation) של המוקד הגורם לטכיקרדיה העלייתית או טיפול תרופתי.

הטיפול המיידי בטכיקרדיה חדרית (VT) הוא היפוך חשמלי. מטופלים בעלי סיכון לטכיקרדיה חדרית מטופלים לעתים על ידי תרופות שתפקידן למנוע את הטכיקרדיה. במצבים רבים הטיפול המוצע הוא השתלת קוצב-דפיברילטור (ICD).

הטיפול היחיד במצב של פרפור חדרים הוא היפוך חשמלי (מכת-חשמל). מטופלים שעברו אירוע של פרפור חדרים, והם בעלי סיכון גבוה לאירועים נוספים של פרפור חדרים, יטופלו על ידי השתלת קוצב-דפיברילטור (ICD).