פרפור פרוזדורים

שם באנגלית: Atrial Fibrillation

מהו פרפור פרוזדורים?

פרפור פרוזדורים (עליות) הוא הפרעת הקצב השכיחה ביותר. במצב זה פרוזדורי הלב מתכווצים במהירות רבה ובאי-סדירות, וכך פעילות הלב משתבשת, תפוקתו הולכת ופוחתת וכך גם זרימת הדם ואספקתו לאיברי הגוף.

הלב הוא משאבה שרירית המספקת דם עשיר בחמצן לתאי הגוף. הפרוזדורים הם שני המדורים העליונים שלו, שאליהם מתנקז הדם שחוזר מהגוף ומהריאות. מהם הוא עובר לחדרים (שני המדורים התחתונים של הלב), ומשם לכלי הדם הגדולים ואל איברי הגוף והריאות.
באופן תקין הלב פועם (מתכווץ ומתרחב) בקצב קבוע של 100-60 פעימות בדקה. קצב זה נקבע לרוב על ידי קשרית הגת (SA node) – צבר של תאים שמייצרים אותות חשמליים בלב, אשר מתפשטים מהפרוזדורים אל חדרי הלב. בפרפור פרוזדורים, הפעילות החשמלית כאוטית ומשבשת את פעילותה התקינה של קשרית הגת.

מהם התסמינים?

• דופק מהיר ובלתי סדיר
• עייפות
• קוצר נשימה
• סחרחורת
• כאבים בחזה

חשוב לציין כי לעתים לא יופיעו תסמינים והפרפור יתגלה במקרה, בבדיקת לב שגרתית (כגון אק"ג שרושם את הפעילות החשמלית של הלב).

מהם גורמי הסיכון לפרפור פרוזדורים?

הסיבות עדיין אינן מובנות במלואן, אך ידוע שקיים קשר בין התפתחותו לבין:

• תורשה וגנטיקה (לחלק מהמטופלים יש היסטוריה משפחתית של פרפור פרוזדורים)
• מחלות שריר הלב שפוגעות במערכת ההולכה החשמלית שלו
• יתר לחץ דם  
• מחלות של מסתמי הלב (שאחראים לזרימה חד-כיוונית של הדם בתוך חללי הלב ומהם לכל איברי הגוף)
• צריכת אלכוהול מופרזת (שכן הוא מעורר את קצב פעולת הלב)
• פעילות יתר של בלוטת התריס (גורמת לדופק מהיר)

מהן הסכנות?

פרפור פרוזדורים אינו מסכן את חיי המטופל מיידית, אך בטווח הארוך הוא בהחלט מעלה את הסיכון לתחלואה ולתמותה. אחד מסיבוכיו העיקריים הוא היווצרות קרישי דם (תסחיפים), שעלולים להגיע אל איברי הגוף (למוח למשל) ולסכן את המטופל במחלות כגון שבץ מוחי. אחד ההסברים לכך הוא שהפרוזדורים מפרפרים במהירות ולא מתכווצים באפקטיביות. ולכן הדם שמגיע אליהם הופך להיות צמיגי וכך נוצר קריש דם. בנוסף, בעת הפרפור, בעיקר אם קצב הלב מהיר ולא סדיר זמן רב (שבועות או חודשים), תפקוד הלב עלול להיפגע ולגרום להתפתחות אי-ספיקת לב – מחלה שבה נפגעת אספקת הדם אל איברי הגוף.

מהם סוגי הפרפור השונים?

התקפי (פרוקסיזמלי) – פרפור שמתרחש בזמנים קצובים, שלאחריהם הלב חוזר לפעום בקצב סדיר. הוא עשוי להימשך שניות, דקות, שעות או אפילו כמה ימים (עד שבוע) ולחלוף מעצמו או לאחר טיפול.

מתמשך (פרסיסטנטי) – הלב מפרפר שבוע לפחות, עד לקבלת טיפול.

קבוע (פרמננטי) – הלב מפרפר בקביעות מכיוון שהטיפול לא עזר או שאינו נחוץ (כיוון שהתסמינים נסבלים), והמטופל מקבל תרופות רק למניעת סיבוכים.  

כיצד מאבחנים את הפרפור וחומרתו?

ניתן לאבחן פרפור בבדיקת דופק או האזנה ללב אצל רופא, אם הוא מתקיים באותם רגעים. אמצעי אבחון נוספים הם למשל בדיקת אק״ג או ניטור של קצב הלב במשך 24 שעות או יותר. לרוב יתלוו לכך בדיקות נוספות להערכת מבנה הלב ותפקודו.

כיצד מטפלים?

הטיפול בפרפור פרוזדורים נועד למנוע את סיבוכיו ולשלוט בתסמיניו; לכן, כדי למזער את הסיכון לקרישי דם ושבץ מוחי, לעתים קרובות הוא כולל נטילת נוגדי קרישה. בתסמינים ניתן לטפל בדרכים רבות, בהתאם לסוג הפרפור ולנתוני המטופל, ובהן:

• היפוך חשמלי – מטרתו להשיב את הלב לקצב נורמלי ולהסדיר את הפעימות. הוא נעשה באמצעות מתן שוק חשמלי (שמסנכרן את הפעילות החשמלית של הלב). לכך מתלווה נטילת נוגדי קרישה ולעתים קרובות גם תרופה להסדרת קצב הלב.
• היפוך תרופתי – מתן חד-פעמי של תרופה שמסדירה את קצב הלב (פחות יעיל מההיפוך החשמלי).
• תרופות אנטי-אריתמיות – מטרתן לתרום לפעילות חשמלית סדירה של הלב ולהגדיל את פרקי הזמן בין התקפי הפרפור, אך לרוב הן לא יעילות לטווח ארוך.  
• תרופות מאטות – מטרתן להאט את ההולכה החשמלית בלב וכך לייצב את הקצב ולשלוט בהתקפים (פועלות היטב רק אצל חלק מהמטופלים).
• צריבה (אבלציה) – צנתור חשמלי פולשני שבו מחממים (בעזרת גלי רדיו) או מקפיאים (בעזרת חנקן נוזלי) את האזור שבו ורידי הריאה מתנקזים אל הפרוזדור השמאלי, שם לרוב מתחילים האותות החשמליים החריגים. לרוב פעולה זו מומלצת לאחר שכשל ניסיון תרופתי אחד.  
• השתלת קוצב לב – טיפול זה מוצע בעיקר למטופלים שהטיפול התרופתי גורם להם להאטת דופק מוגזמת.
• השתלת קוצב לב ואחריה צריבה של הקשרית העלייתית-חדרית (AV node) – טיפול שנועד למקרים שבהם התרופות לא הצליחו לסייע ואבלציה של מקורות הפרפור אינה אפשרית מכיוון שהפרעת הקצב גרמה כבר לשינויים מבניים וחשמליים משמעותיים ובלתי הפיכים בפרוזדורים. הAV node- נמצאת בין הפרוזדורים לחדרים והיא מעין שוער ששולט על מעבר הגירויים החשמליים ביניהם; לאחר צריבתה, החדרים מתנתקים ממקורות הקצב שהגיעו אליהם מהפרוזדורים, והמטופל הופך להיות תלוי לחלוטין בקוצב הלב.
• ניתוח MAZE (מבוך) – נעשה בעיקר תוך כדי ניתוח לב פתוח אחר שהמטופל נזקק לו (בעיקר לתיקון מסתמי הלב או החלפתם), וניתן לבצעו גם בגישה זעיר-פולשנית. הוא כולל חימום בגלי רדיו או הקפאה בחנקן נוזלי של כמה מישורים בפרוזדורים. רקמת החיבור (הצטלקות) שמופיעה באזורים אלו לאחר מכן כולאת את הפעילות החשמלית הלא סדירה בפרוזדורים.  

למה לעבור את כל הטיפולים הללו בשיבא?

כיוון שרופאי מרכז דוידאי להפרעות קצב וקוצבים – אשר נחשב למרכז של ידע, מומחיות וטיפול כוללני בפרפור פרוזדורים – מתחייבים לעשות כל מאמץ כדי לסייע למטופלים הרבים שסובלים מהמחלה. אנו מסייעים לכל מטופל לבחור בטיפול המתאים לו ביותר מבין מגוון הטיפולים ומלווים אותו לאורך כל הדרך.  

צפו בוובינר על חידושים, מניעה וטיפול בפרפור פרוזדורים ובאי-ספיקת לב עם פרופ' רועי בינרט וד"ר אבישי גרופר: