המלצות לחזרה לשגרה לאחר אוטם שריר הלב

הדרכה לאחר אוטם שריר הלב (קובץ pdf): בשפה העברית | בשפה הערבית | בשפה הרוסית

השחרור מבית החולים לאחר אוטם שריר הלב הוא השלב הבא בתהליך ההחלמה. תחושות כגון פחד, עצבנות או רגישות יתר הן טבעיות וחולפות לרוב עם החזרה ההדרגתית לפעילות. עם השחרור הצוות הרפואי במחלקה ממליץ להשתתף בתוכנית שיקום שמאפשרת להתאים את הפעילות לתפקוד הלב תחת השגחה רפואית. לכל מטופל/ת קצב החלמה אישי ורמת העייפות היא המדד לשלבי החזרה לשגרה. ההמלצות הבאות הן כלליות ולא אישיות:

מנוחה ושינה: שינה היא צורך פיזיולוגי בסיסי וחשיבותה גוברת לאחר מחלת לב (בחומרה בינונית ומעלה). אם מופיעים קשיי שינה ניתן ליטול תרופות הרגעה/ שינה, לפי הוראות הרופא/ה. 

רחצה: אסור להתרחץ במים חמים מאוד כיוון שהם יכולים להרחיב כלי דם וכך לגרום לירידת לחץ דם ותחושת תשישות ואסור להתרחץ במים קרים מאוד כיוון שהם יכולים לגרום להתכווצות כלי הדם. אם מרגישים חולשה צריך להתרחץ בישיבה על כיסא.

מאמץ: בשבועות הראשונים לאחר אוטם שריר הלב צריך להימנע מפעילות הדורשת מאמץ גופני, כגון תיקונים בבית, שטיפת רצפה, תליית כביסה, עבודות גינה והרמת חפצים כבדים. אפשר לעסוק בעבודות בית קלות כגון שטיפת כלים, בישול מועט וקבלת אורחים בודדים.

פעילות גופנית: אפשר להתחיל בהליכה למחרת השחרור מבית החולים, רצוי מתונה, רבע שעה בבוקר ורבע שעה בערב. לאחר מכן ניתן להאריך את משכה בהדרגה – הוספת חמש דקות כל שבוע. לאחר שמגיעים להליכה של 30 דקות פעמיים ביום, אפשר לעבור להליכה של 60-30 דקות פעם ביום, לפחות חמישה ימים בשבוע (תחילת פעילות ברמה גבוהה יותר מותנית בהנחיה אישית בעת השחרור). ההליכה צריכה להתקיים בתנאי מזג אוויר נוחים, לאחר מנוחה ולא אחרי ארוחה. אם במהלכה חשים כאבים, קוצר נשימה חריג, סחרחורת או דפיקות לב מואצות – יש להתייעץ עם קרדיולוג/ית.

הפסקת עישון: מטופלים שחוזרים לעשן (גם כמה סיגריות בודדות ביום) לאחר אוטם שריר הלב נמצאים בסיכון גדול לתמותה, ולכן עליהם לחדול לחלוטין. מומלץ לפנות לסדנה ייעודית לגמילה מעישון בקופת החולים, שכוללת כמה מפגשים עם מומחה וטיפול תרופתי לגמילה מעישון לפי הצורך (צריך לבקש הפניה מרופא/ת המשפחה). ההמלצה היא לשלב את הטיפול התרופתי עם טיפול התנהגותי (בקבוצה או בייעוץ אישי) כדי להעלות את סיכויי ההצלחה.

חזרה לעבודה: מטופלים לאחר אוטם שריר הלב זכאים לחופשת מחלה של כחודש. רוב המחלימים חוזרים לעבודתם הרגילה בהדרגה. מומלץ לפנות לרופא/ה תעסוקתי/ת או קרדיולוג/ית בנוגע לשלבי החזרה.

נהיגה: אסור לנהוג במשך שבועיים-שלושה לאחר אוטם שריר הלב והשחרור מבית החולים. אחר כך מומלץ מאוד לא לנהוג בשעות העומס/ במשך זמן רב/ בתנאי מזג אוויר קשים.

טיסות: חברות הביטוח מאשרות טיסה רק חצי שנה לאחר אירוע לב. מבחינה רפואית ההתוויה משתנה בהתאם למצב המטופל/ת – בחודש הראשון אסור לטוס ולאחר מכן לפי המלצת הרופא/ה המטפל/ת.

פעילות מינית: פעילות מינית כרוכה במאמץ קל-בינוני, המקביל לעליית שתי קומות ברצף או הליכה של חצי שעה ברצף, ולכן בטוחה לרוב המחלימים מאירוע לב. אפשר לשוב לבצעה בתוך שבועיים-שלושה ממועד השחרור אם היא לא גורמת לקוצר נשימה או תעוקת חזה, זאת לאחר מנוחה ולא לאחר ארוחה דשנה. אין להפסיק ליטול תרופות למניעת מחלת לב בשל חשש מפגיעה בתפקוד המיני. אם הוא נפגע, מומלץ להתייעץ עם הרופא/ה המטפל/ת. מחלימים הסובלים מתעוקת חזה בלתי יציבה, שמשמעותה כאב המופיע במאמץ קל או במנוחה, או סובלים מכאבים משמעותיים, צריכים לעבור הערכה רפואית והתאמת הטיפול לפני החזרה לפעילות מינית. חשוב לזכור כי התרופות להפרעות זקפה (כמו: ויאגרה, סיאליס ולוויטרה) בטוחות באופן כללי למחלימים יציבים. עם זאת לפני השימוש בהן יש להתייעץ עם קרדיולוג/ית או רופא/ה מטפל/ת.

אסור  לשלב תרופות מקבוצת הניטרטים (כגון מונוניט, מונוקורד, קורדיל, איזוקט, ארוכי טווח או מתחת ללשון) עם תרופות לטיפול בהפרעות זקפה מסוג ויאגרה, סיאליס ולויטרה עקב הסיכון לירידת לחץ דם משמעותית. אם נוטלים ניטרטים וסובלים מקשיים בתפקוד המיני, יש לפנות לייעוץ אצל קרדיולוג/ית או הרופא/ה המטפל/ת. 

טיפול תרופתי: התרופות הבאות נלקחות לאחר אוטם שריר הלב והשחרור הביתה; הן מסייעות למנוע התקדמות מחלת לב ואירועי לב חוזרים ויש ליטול אותן לפי הוראת הקרדיולוג/ית או הרופא/ה המטפל/ת. רצוי לשאול אותו/ה אם מטופלים בנציג אחד מכל סוגי התרופות הרשומות מטה. 

חשוב ליטול שילוב של שתי תרופות למניעת היצמדות טסיות (מדללי דם). הן מונעות היווצרות קרישי דם וכך חסימה חוזרת של העורק שבו מוקם התומכן (סטנט) בצנתור, שעלולה להוביל לאירוע לבבי. לאחר אוטם שריר הלב משתחררים עם התרופות האלה:  

אספירין: תרופה שמטרתה למנוע היצמדות של טסיות הדם וקרישי דם. צריכה להילקח פעם ביום בבליעה לאחר הארוחה (מומלץ כל החיים). אין ליטול אותה לפני השינה. לעתים נדרשות תרופות נוספות לדילול הדם כגון נוגדי קרישה. במצבים אלו האספירין ניתן לתקופה קצרה בלבד. 

תרופה נוספת למניעת היצמדות הטסיות: לפי השיקול הרפואי ניתנת יחד עם האספירין אחת משלוש התרופות הבאות: קלופידוגרל (פלויקס, קלוד), פרסוגרל (אפיאנט) או טיקגרלור (ברילנטה). פלויקס ואפיאנט ניטלות אחת ליממה בשילוב אספירין בבליעה לאחר הארוחה לתקופה שנקבעה על ידי הרופא/ה המטפל/ת. ברילנטה ניתנת פעמיים ביום.

חוסמי בטא (כגון דימיטון, לופרסור, נאובלוק, נורמיטן וקרדילוק): תרופות שמטרתן להוריד דופק, להפחית עומס על שריר הלב, לאזן לחץ דם ולמנוע תעוקת חזה. ניטלות פעם עד פעמיים ביום (תלוי בתרופה). אם פעם ביום, יש ליטול לאחר ארוחת הבוקר.

מעכבי ACE (כגון קפוטן, טריטייס, אנלדקס, וסקייס, אטקנד, אוקסר ודיובאן): תרופות שמטרתן להפחית עומס על שריר הלב, למנוע נזק לרקמת שריר הלב לאחר אוטם, לאזן לחץ דם ולטפל באי ספיקת לב. ניטלות בין פעם לפעמיים-שלוש ביום, תלוי בסוג התרופה. 

סטטינים (כגון סימבסטטין, סימבקור, ליפידל, פרבליפ, ליפיטור, אטורבסטטין, קרסטור, סטטור): תרופות שמטרתן להפחית את רמת הכולסטרול בדם (ערך המטרה המומלץ של הכולסטרול הרע, LDL, הוא מתחת ל-55 מ"ג/ ד"ל וייתכן אף נמוך מכך במצבים מסוימים), לסייע בהאטת התהליך הטרשתי ולהקטין את הסיכון לאירועי לב בעתיד. נלקחות בבליעה פעם ביום לפני השינה. אסור לשתות מיץ אשכוליות/ פומלות במקביל לנטילתן. התרופות המומלצות לרוב הן אטורבססטין, ליפיטור, קרסטור במינון הגבוה יותר כדי להשיג את האפקט המגן המרבי. 

חשוב:

• שוחחו עם רופא/ת המשפחה על הטיפול התרופתי לגורמי הסיכון למחלת לב. למשל: עודף שומנים בדם, יתר לחץ דם וסוכרת. אם מטופלים כבר בתרופות לגורמי סיכון אלו, יש להמשיך לקחתן לפי הוראת הרופא/ה.
• הקפידו ליטול את התרופות כפי שנקבע ואל תפסיקו ללא אישור הקרדיולוג/ית המטפל/ת.
• שקלו לבצע ספירת דם חודש לאחר השחרור מבית החולים בהנחיית הרופא/ה המטפל/ת.
• פנו לרופא/ה המטפל/ת עם הופעת תסמינים כגון שתן דמי, צואה דמית או שחורה ופריחה.
• בררו עם הרופא/ה המטפל/ת אם נדרשת בדיקת תפקודי כליות כעבור שבעה עד עשרה ימים לאחר הצנתור.
• דווחו על נטילת התרופות כאשר נדרשת התערבות כגון בדיקות חודרניות וטיפולי  שיניים.

תזונה: תזונה בריאה (הכוללת ויטמינים, מינרלים, סיבים תזונתיים ורכיבי הזנה נוספים) מסייעת לשמור על תקינות כלי הדם והלב. ארבעה מגורמי הסיכון העיקריים למחלת לב כלילית קשורים לתזונה: יתר לחץ דם, רמת שומנים גבוהה בדם, סוכרת והשמנה.

מומלץ לאכול:

• ירקות, פירות, דגנים מלאים וקטניות.
• שומנים טובים – שמן זית, שמן קנולה, אגוזים, אבוקדו וטחינה.
• דגים המכילים אומגה 3 (לפחות שתי מנות בשבוע).
• מוצרי חלב דלי שומן.
• בשר הודו ועוף בכמות מתונה ומעט מאוד בשר בקר רזה.
• ביצים (שלוש בשבוע). 
• שתייה קלה: מים; שתייה חמה: תה ירוק.
• קפה: אפשר שלוש כפיות ליום (לא בכוס אחת), מכל סוג.
• תבלינים ועשבי תיבול (מומלץ בכמות גדולה).
• להימנע ממוצרים המכילים שומן טרנס ושומן צמחי מוקשה (כגון בורקסים, קרקרים, קרואסון, ג'חנון וצ'יפס) וממשקאות ממותקים בסוכר (כולל מים בטעמים) ולהפחית במלח.
• יישום ההמלצות דורש ייעוץ מקצועי (ניתן לפנות לדיאטן/ית בקופת החולים).

קראו עוד על הנחיות התזונה המתאימות 

תמיכה רגשית: אוטם שריר הלב, צנתור והאשפוז הנלווה הם לרוב אירועים פתאומיים שגורמים לטלטלה ומצוקה. בעקבותיהם צריך להסתגל לשינוי משמעותי בהרגלי החיים ולהיכנס למשטר תרופות ומעקב רפואי. לכך עשויות להתלוות תחושות כגון אי ודאות, חוסר שליטה, שינויים במצב הרוח, חרדה וחשש מפני העתיד, אשר יכולות לשבש את התפקוד ולפגוע באיכות החיים. לרוב הן חולפות לאחר כמה שבועות אך כאשר הן לא חולפות, מומלץ לפנות לקבלת טיפול רגשי אצל פסיכולוג/ית רפואי/ת או שיקומי/ת מומחה/ית. בנוסף מומלץ להיעזר בסדנאות תמיכה לחולי לב המתקיימות במכונים ובמרכזים הרפואיים השונים. טיפולים אלו יכולים להיות יעילים ביותר, להפחית חרדה ולשפר מצב רוח.

השירות הסוציאלי: ייחודה של העבודה הסוציאלית הוא בהתבוננות הכוללנית על מצבי חולי, מתן תמיכה רגשית וסיוע למטופלים ובני משפחתם בגיוס משאבים אנושיים, חומריים וכלכליים, בהתמודדות משפחתית (למשל תיווך לבן הזוג ולילדים), במיצוי זכויות (למשל קצבאות ושיקום מקצועי) ובתפקוד החברתי.

עזרה ראשונה: אם חשים כאב או לחץ המזכירים את אלו שלפני ההגעה לבית החולים, יש להפסיק כל פעילות ולפנות לעזרה רפואית; יש להתקשר מיידית למוקד החירום של מגן דוד אדום 101 או למוקד הפרטי שקשורים אליו. בהתאם להנחייתם, יש לשקול ליטול שלושה כדורי אספירין בלעיסה (300 מ"ג סך הכל). מומלץ להגיע לבית החולים באמבולנס ולא ברכב בפרטי (ובטח שלא לנהוג בשל הסיכון לאובדן הכרה או החמרת האירוע) וצריך להביא תרשים אק"ג. 

מעקב רפואי: חשוב מאוד להיבדק על ידי קרדיולוג/ית כמה שבועות לאחר השחרור. אפשר להתייעץ עם רופא/ת המשפחה באשר לדרך לעשות זאת.

מסמכים: עם השחרור מקבלים מכתב שחרור, דו"ח צנתור, דו"ח אקו ותרשים אק"ג. צריך לצלם אותם ולמסור עותק לרופא/ת המשפחה ועותק לקרדיולוג/ית בעת הביקורת. עותק אחד צריך להישאר אצל המטופל/ת.

שיקום לב: מטופלים לאחר אוטם שריר הלב או צנתור טיפולי (הכנסת תומכן או ניפוח בלון) זכאים להשתתף בתוכנית שיקום לב ללא עלות. היא כוללת פעילות גופנית אישית אשר נקבעת על ידי רופא/ת שיקום לב ומומחה ספורט (פיזיולוג של המאמץ), בהשגחת רופא/ה ואח/ות, ייעוץ תזונתי, ייעוץ רגשי ומעקב רפואי. היא מתקיימת פעמיים בשבוע במשך שעה במכוני שיקום הלב הפזורים ברחבי הארץ.

כעת ניתן גם להשתקם בקלות מהבית באמצעות שיקום מרחוק. התוכנית מיועדת למשתקמים בדרגת סיכון נמוכה שעברו הערכה רפואית וקיבלו אישור מקרדיולוג/ית של מכון השיקום. צוות רב-מקצועי וטכנולוגיה מתקדמת מסייעים בשיקום ובאימונים מותאמים אישית מרחוק. לצורך כך נדרש טלפון חכם או טאבלט. לקבלת מידע נוסף יש לפנות לצוות המחלקה הקרדיולוגית ו/או לקופת החולים.

מפגשי הדרכה: חשוב לקבל מידע מהצוות הרפואי והסיעודי על הגורמים למחלה, דרכי מניעתה והטיפול. שאלו את הצוות היכן וכיצד ניתן לקבל מידע זה.