טיפול חדשני לפרפור פרוזדורים – אוטמי האוזנית השמאלית

מהו פרפור פרוזדורים

פרפור פרוזדורים (עליות) הוא הפרעת הקצב השכיחה ביותר. במצב זה פרוזדורי הלב (שני המדורים העליונים שלו) מתכווצים במהירות רבה ובאי-סדירות, וכך פעילות הלב משתבשת, תפוקתו הולכת ופוחתת וכך גם זרימת הדם ואספקתו לאיברי הגוף.

בטווח הארוך, פרפור פרוזדורים מעלה את הסיכון לתחלואה ולתמותה. אחד מסיבוכיו העיקריים הוא היווצרות קרישי דם (תסחיפים), שעלולים להגיע אל איברי הגוף השונים (למוח למשל) ולסכן את המטופל במחלות כמו שבץ מוחי. הסבר אפשרי לכך הוא שהפרוזדורים מפרפרים במהירות ולא מתכווצים באפקטיביות. ולכן הדם שמגיע אליהם הופך להיות צמיגי וכך נוצר קריש דם. בנוסף, בעת הפרפור, בעיקר אם קצב הלב מהיר ולא סדיר זמן רב (שבועות או חודשים), תפקוד הלב עלול להיפגע ועלולה להתפתח אי-ספיקת לב – מחלה שבה נפגעת אספקת הדם אל האיברים.

הטיפול הנפוץ בפרפור פרוזדורים – תרופות לדילול הדם

הטיפול בפרפור פרוזדורים נועד לשלוט בתסמיניו ולהפחית או למנוע את סיבוכיו, שהם כאמור בעיקר היווצרות קרישי דם ושבץ מוחי. לכן מטופלים רבים צריכים ליטול נוגדי קרישה (מדללי דם), כגון אליקוויס, קסרלטו, פרדקסה או קומדין. תרופות אלה הוכחו כמפחיתות את הסיכון לשבץ מוחי, אך הן עלולות לגרום גם לדילול דם מוגבר ולדימומים פנימיים מסכני חיים. ולכן חולי פרפור פרוזדורים שנמצאים בסיכון מוגבר לדימומים פנימיים בשל נטילת נוגדי קרישה זקוקים לפתרון אחר להפחתת הסיכון לקרישי דם ושבץ מוחי. חולים אלו הם למשל כאלו שסבלו בעבר מדימומים פנימיים, מאי ספיקת כליות או כבד או כאלו שנוטלים תרופות נוספות שמגבירות את הסיכון לדימומים.

טיפול חלופי מתקדם – השתלת אוטמי האוזנית השמאלית בלב

בעשור האחרון פותחו טיפולים נוספים למניעת התפתחות קרישי דם בעת פרפור פרוזדורים שמייתרים את נטילת מדללי הדם. בהם: התקנים לאטימת אוזנית הפרוזדור השמאלי (Left Atrial Appendage Occlusion), האזור שבו קרישי הדם נוטים להתפתח ונזרקים מתוכו אל זרם הדם ומשם לאיברי הגוף. גודלה של האוזנית הוא כשל אגודל והיא נראית כמו כיס קטן מעל הלב. ההתקנים (WATCHMAN ו-AMULET הם שמותיהם של שניים מהם, אלו שנמצאים בשימוש בארץ) אוטמים אותה בדומה למטרייה נפרסת, וכך, לאחר השתלתם, הסיכון ליציאת קריש דם ממנה יורד משמעותית. מחקרים מצאו שהתקנים אלו בטוחים ויעילים לחולי פרפור פרוזדורים שנמצאים בסיכון מוגבר לדימומים בשל נטילת נוגדי קרישה.

כיצד מתבצעת השתלת אוטמי האוזנית השמאלית?

ההתקנים WATCHMAN ו-AMULET עשויים ממתכות נפוצות שמרכיבות התקנים רפואיים רבים (כגון מסתמי לב תותבים) ומושתלים בתוך האוזנית השמאלית בצנתור. ראשית המטופל עובר טשטוש או הרדמה, ואז מוחדר לו דרך הווריד ברגל צינור גמיש שבקצהו ההתקן, והוא מגיע עד האוזנית. לרוב מוחדר למטופל דרך הפה גם אקו תוך-ושטי – צינורית עם מתמר קטן שמגיעה אל תוך הוושט, עד לגובה הלב, אשר מספקת ראות טובה של הלב על מסך בעת הפעולה. לאחר הכנסת ההתקן למקומו נעשים צילומים נוספים באמצעות האקו התוך-ושטי, אשר מטרתם לוודא שהוא מוקם נכון. כאשר המיקום מאושר, ההתקן משוחרר ללב לצמיתות. משך הפעולה הצפוי הוא כשעה ומשך האשפוז הוא לרוב כ-24 שעות.

יש לציין כי לפני ההשתלה נבדקת התאמת ההתקן למטופל באמצעות הדמיית CT של הלב ואקו תוך-ושטי. לאחר השתלת ההתקן נדרשים כ–45 יום לריפוי רקמת הלב ולסגירה סופית של האוזנית סביב ההתקן המושתל. בתקופה זו המטופל מקבל טיפול תרופתי זמני בנוגדי טסיות (לרוב שילוב של אספירין ופלוויקס). לאחר כשישה שבועות הוא עובר אקו תוך-ושטי נוסף שמעריך שוב את מיקום ההתקן ואת מידת האטימה של האוזנית. אם התוצאות משביעות רצון – יקבל המטופל טיפול באספירין בלבד. ואם לאו – יישקל טיפול אחר להפחתת הסיכון לקרישי דם.

האם ההשתלה כרוכה בסיכונים?

כאמור, מחקרים קליניים מראים כי השתלת ההתקנים בטוחה ויעילה עבור רוב המטופלים. עם זאת, כמו בכל פעולה כירורגית, קיים סיכון לסיבוכים (אשר מפורטים בטופס ההסכמה שיש לחתום עליו לפני הפעולה), כגון דימום במפשעה, שבץ מוחי, ניקוב של שריר הלב, ותזוזה של ההתקן.

למה לבצע את ההשתלה בשיבא?

כיוון שצוות המערך הקרדיולוגי בשיבא – שכולל מצנתרים, מומחים בהפרעות קצב ואנשי הדמיה – הוא בעל ניסיון רב ביותר בהשתלת אוטמי האוזנית השמאלית.