התקף לב - אוטם שריר הלב
השם באנגלית: Myocardial Infarction
מהו אוטם שריר הלב?
אוטם שריר הלב, או התקף לב, הוא מצב שבו נגרם נזק לשריר הלב, בעקבות חסימת אחד העורקים המובילים דם מחומצן ללב. העורקים הללו נקראים עורקים כלילים. בעקבות החסימה, אזור מסוים בשריר הלב, המקבל אספקת דם מאותו עורק כלילי שנחסם, עובר נמק ובהמשך נוצרת באזור צלקת. האזור הצלקתי מאבד את היכולת להתכווץ ולקחת חלק בפעילות התקינה של שריר הלב כמשאבה המזרימה דם לאיברי הגוף.
הסיבה העיקרית לאוטם שריר הלב, אצל 95%-90% מהמטופלים, היא חסימה של עורק כלילי על ידי קריש דם. הקריש נוצר באזור שבו העורק חולה ומוצר, בעקבות תהליך של טרשת עורקים (רובד שומני המצטבר בדופן העורקים).
במיעוט מהמטופלים האוטם נגרם מהתכווצות (עווית) פתאומית של העורקים הכליליים באזור שהעורק חולה ומוצר - אך לעתים גם בעורקים שאין בהם היצרות. לעתים נדירות יותר, האוטם נגרם על ידי תסחיפים של קרישי דם קטנים לעורקים הכלילים או דלקת של העורקים הכלילים.
מהם גורמי הסיכון?
קיימים כמה גורמי סיכון שתורמים להתפתחות טרשת עורקים וכך למחלת לב כלילית. הם נחלקים לשתי קבוצות עיקריות: גורמים שאינם ניתנים לשליטה וגורמים הניתנים לשליטה (בעיקר באמצעות שינוי אורח החיים).
גורמי סיכון שאינם ניתנים לשליטה
עלייה בגיל: גברים מעל גיל 55 ונשים מעל גיל 65.
מין: נשים נמצאות בסיכון נמוך יותר לחלות בטרשת עורקים, כנראה בזכות האפקט המגן של ההורמון הנשי אסטרוגן. אך פער זה משתנה לאחר הפסקת הווסת.
תורשה: מחלת לב או גורמי סיכון לה אצל בני משפחה (הורים או אחים צעירים יחסית, עד גיל 60-50).
גורמי סיכון שניתנים לשליטה
יתר לחץ דם: לחץ דם מתאר את הלחץ שמפעיל הדם על דפנות העורקים הפנימיות. יתר לחץ דם פוגע בדפנות העורקים המספקים דם ללב ולאיברים אחרים ומקשה על פעולת הלב. איזון לחץ הדם והורדתו לערכים הרצויים בהתאם לקביעת הרופא/ה המטפל/ת והקרדיולוג/ית חיוניים לאחר אירוע לב. הטיפול ביתר לחץ דם הוא בעיקר תרופתי, ופעילות גופנית, ירידה במשקל ותזונה דלת מלח משלימות אותו. לאחר תחילת הטיפול יש לעקוב אחר ערכי לחץ הדם ולוודא כי אכן התאזנו בהתאם ליעדים שנקבעו.
סוכרת: מחלה שפוגעת בייצור ההורמון אינסולין או בשימוש בו לפירוק הסוכר בדם. כך רמת הסוכר בדם עולה משמעותית, ועלייה זו פוגעת בדפנות הפנימיות של כלי הדם ומאיצה את התהליך הטרשתי.
עישון: מעבר לנזק ישיר לרקמת הריאה והגברת הסיכון לסרטן ריאות, העישון גורם להיצרות עורקים, מזיק לרקמת דפנותיהם, גורם להאצה של טרשת העורקים ומעלה את הסיכון להיווצרות תסחיפים. כ-30% ממחלות הלב מיוחסות לו; הסיכון להתקף לב מתחת לגיל 40 גדול פי חמישה אצל מעשנים, והתקפי לב חוזרים שכיחים יותר בקרב חולי לב מעשנים. לכן חשוב מאוד להפסיק לעשן וניתן להיעזר בסדנאות גמילה מעישון אשר מציעות קופות החולים.
רמת כולסטרול גבוהה בדם: כולסטרול הוא חומר שומני שנמצא בדם וברוב הרקמות, ובמיוחד ברקמת העצב. תפקידיו רבים, בין השאר הוא משמש רכיב חשוב של קרום התא וחיוני ליצירת הורמונים ומלחי מרה ולהעברת השומנים בדם. אם שיעור ה־LDL (הכולסטרול הרע) גבוה, הוא עלול להצטבר בדפנות העורקים, בכלי הדם בלב ובמוח ונוספים ולגרום לטרשת עורקים. הטיפול בו תרופתי ותזונתי.
השמנה ומשקל יתר: נמצא קשר ברור בין השמנה ומשקל יתר לבין התפתחות סוכרת, יתר שומנים בדם ויתר לחץ דם, כולם גורמים המעלים את הסיכון לטרשת עורקים.
חוסר פעילות גופנית: פעילות גופנית מגבירה את יעילות פעולת הלב והריאות, מורידה לחץ דם, רמת טריגליצרידים (שומנים בדם) ואת פעילות טסיות הדם (האחראיות על קרישתו), משפרת סבילות לסוכר, מעלה את רמת הכולסטרול הטוב, מפחיתה חרדות ודיכאון, משפרת את איכות החיים ועוד. קיים קשר מובהק בין פעילות גופנית קבועה לשיפור התפקוד הפיזי, ומטופלים לאחר אוטם שריר הלב אשר מקפידים לבצעה מפחיתים את הסיכון לאירוע לב נוסף ומאריכים את חייהם.
מתח וחרדה: רמה גבוהה של מתח, כעס ועוינות מעלה את קצב הלב ולחץ הדם.
ככל שגורמי הסיכון רבים יותר, ואינם מטופלים כפי שקבע הצוות הרפואי, עולה הסיכון לאירוע לב נוסף. ברוב גורמי הסיכון ניתן לטפל ביעילות, ובמקביל יש להיות במעקב מסודר ולהתמיד בטיפול התרופתי ובאורח החיים המותאם. אין להפסיק טיפול ללא הנחיית הרופא/ה המטפל/ת.
מהם התסמינים של התקף לב?
אוטם שריר הלב מתאפיין בכאב לוחץ בחזה, הנמשך בדרך כלל 30-20 דקות. לעתים הכאב מקרין מהחזה לכתפיים, לגב, לצוואר, לידיים, ללסתות או לבטן. לעתים הכאב מלווה בזיעה, בבחילה, בהקאה, בקוצר נשימה, בדפיקות לב, בסחרחורות ואף באיבוד הכרה. לעתים קרובות קורה אוטם במנוחה, ואולם הוא עלול להתרחש גם לאחר מאמץ קשה או התרגשות חריגה.
צפו בוובינר על הסימנים להתקף לב:
איך מאבחנים התקף לב?
האבחנה מבוססת על שילוב של תלונות אופייניות של המטופל וממצאים אבחנתיים אובייקטיבים נוספים דוגמת:
- אק"ג: רושם את הפעילות החשמלית של הלב ומאפשר לאבחן אצל מרבית החולים התקף לב בהתהוותו, או לאבחן סימני התקף לב ישן. זהו אמצעי זמין וזול המשמש כלי עיקרי לאבחנה.
- בדיקות דם: מאפשרות לאבחן נוכחות אנזימים שונים בדם, כמו CPK ,CPK-MB, או סמנים כמו Troponin המשתחרר לזרם הדם מאזור שריר הלב שנפגע.
- בדיקות הדמיה: אקוקרדיוגרפיה או מיפוי לב.
מהם הסיבוכים של אוטם שריר הלב?
מטופלים שלקו באוטם שריר הלב עלולים לפתח סיבוכים הנובעים מהנזק שנגרם לרקמת שריר הלב.
- סיבוכים חשמליים: חסמים חשמליים - הפרעה ביצירה או בהעברה של הגירוי החשמלי הדרוש להתכווצות לב; הפרעות בקצב הלב - כתוצאה מפעילות חשמלית לא סדירה של אותו גירוי חשמלי.
- הפרעות מכניות בתפקוד הלב: הפרעות שהן פועל יוצא ישיר של הנזק לרקמת שריר הלב - ירידה בתפוקת הלב עם התפתחות אי-ספיקת לב, קרע של רקמת שריר הלב או קרע בדופן החופשית של הלב שבעקבותיו פורץ הדם אל מחוץ לחללי הלב.
- פריקרדיטיס Pericarditis: דלקת של המעטפת העוטפת את הלב (הפריקרד).
- קרישי דם: קרישת דם בחללי הלב, בעיקר בחלל חדר שמאל.
איך מטפלים?
- צנתור: תעוקת חזה לא יציבה ואוטם שריר הלב לרוב מצריכים צנתור לב אבחוני כדי לגלות היצרויות או חסימות בעורקים הכליליים ואת מיקומן המדויק ולקבל מדדים נוספים על תפקוד הלב. התוצאות מסייעות לרופא/ה לקבוע מהו הטיפול הנדרש. האפשרויות הן צנתור לב טיפולי לפתיחת ההיצרויות או החסימות (כולל הכנסת תומכן או ניפוח בלון) וחידוש אספקת הדם ללב, ניתוח מעקפים או טיפול שמרני (תרופות).
- טיפול להפחתת הנזק לשריר הלב על ידי שיפור מאזן החמצון לרקמת שריר הלב: מנוחה. מתן חמצן, תרופות המונעות את היווצרות קריש הדם בעורקי הלב, תרופות המפחיתות את צריכת החמצן של הלב ומשפרות את אספקת הדם לשריר הלב, תרופות ממיסות קרישי דם ממשפחת תכשירים תרומבוליטיים.
- טיפול בסיבוכים: טיפול בהפרעות חשמליות בקצב הלב, טיפול באי-ספיקת הלב, שיקום וטיפול מונע.
- טיפול בגורמי הסיכון: ייעוץ להפסקת עישון, טיפול בסוכרת, ביתר לחץ דם, בעודף שומנים ובעודף משקל, הדרכה לפעילות גופנית ותזונה נכונה.
קבלו הדרכה לאחר התקף לב
