הדרכה לאחר צנתור טיפולי מתוכנן
הדרכה לאחר צנתור טיפולי (קובץ pdf): בשפה העברית | בשפה הערבית | בשפה הרוסית
כיצד חוזרים לחיים פעילים לאחר צנתור לב טיפולי?
השחרור מבית החולים לאחר צנתור טיפולי הוא שלב חשוב בתהליך ההחלמה. תחושות כגון פחד, עצבנות או רגישות יתר הן טבעיות וחולפות לרוב עם החזרה ההדרגתית לפעילות. עם השחרור הצוות הרפואי במחלקה ממליץ להשתתף בתוכנית שיקום שמאפשרת להתאים את הפעילות לתפקוד הלב תחת השגחה רפואית. לכל מטופל/ת קצב החלמה אישי ורמת העייפות היא המדד לשלבי החזרה לשגרה. ההמלצות הבאות הן כלליות ולא אישיות:
מנוחה: בימים הסמוכים לצנתור יש להקדיש זמן למנוחה.
רחצה: אסור להתרחץ במים חמים מאוד כיוון שהם יכולים להרחיב כלי דם וכך לגרום לירידת לחץ דם ותחושת תשישות ואסור להתרחץ במים קרים מאוד כיוון שהם יכולים לגרום להתכווצות כלי הדם. אם מרגישים חולשה צריך להתרחץ בישיבה על כיסא. אין לשפשף את אזור הצנתור.
מאמץ: בשבוע הראשון לאחר הצנתור צריך להימנע ממאמץ גופני משמעותי. לאחר מכן ניתן לחזור לשגרה.
פעילות גופנית: ניתן להתחיל בהליכה יומיים-שלושה לאחר השחרור מבית החולים. אם לא עסקת בעבר בפעילות גופנית אירובית, יש להתחיל בהליכה של רבע שעה בבוקר ורבע שעה בערב. לאחר מכן ניתן להאריך את משכה בהדרגה – הוספת חמש דקות כל שבוע. לאחר שמגיעים להליכה של 30 דקות פעמיים ביום, אפשר לעבור להליכה של 60-30 דקות פעם ביום, ברוב ימי השבוע (תחילת פעילות ברמה גבוהה יותר מותנית בהנחיה אישית בעת השחרור).
הפסקת עישון: מטופלים שחוזרים לעשן (גם כמה סיגריות בודדות ביום) לאחר אוטם שריר הלב נמצאים בסיכון גדול לתמותה, ולכן עליהם לחדול לחלוטין. מומלץ לפנות לסדנה ייעודית לגמילה מעישון בקופות החולים, שכוללת כמה מפגשים עם מומחה וטיפול תרופתי לגמילה מעישון לפי הצורך (צריך לבקש הפניה מרופא/ת המשפחה). ההמלצה היא לשלב את הטיפול התרופתי עם טיפול התנהגותי (בקבוצה או בייעוץ אישי) כדי להעלות את סיכויי ההצלחה.
חזרה לעבודה: מטופלים לאחר צנתור זכאים לחופשת מחלה של שבוע אם הם עוסקים בעבודה משרדית ועד שבועיים אם הם עוסקים בעבודת כפיים.
נהיגה: יש להימנע מנהיגה למשך יומיים לאחר הצנתור כדי למנוע דימום מהאזור שבו בוצע ההליך.
טיסות: חברות הביטוח מאשרות טיסה רק חצי שנה לאחר צנתור לב. מבחינה רפואית ההתוויה משתנה בהתאם למצב המטופל/ת – בחודש הראשון אסור לטוס ולאחר מכן לפי המלצת הרופא/ה המטפל/ת.
פעילות מינית: ניתן לשוב לקיים יחסי מין שלושה ימים לאחר צנתור או בהתאם להנחיות הרופא/ה המטפל/ת.
טיפול תרופתי:
התרופות הרשומות מטה מסייעות למנוע התקדמות מחלת לב ואירועי לב חוזרים ויש ליטול אותן לפי הוראת הקרדיולוג/ית או הרופא/ה המטפל/ת. רצוי לשאול אותו/ה אם ניתן נציג אחד מכל סוגי התרופות הרשומות. לאחר הצנתור והשתלת תומכן (סטנט) בלב חשוב ליטול שתי תרופות מסוג מדללי דם כדי למנוע היצמדות של טסיות הדם, היווצרות קרישי דם על התומכן וחסימה חוזרת של העורק שבו הוא ממוקם, שעשויה להוביל לאירוע לבבי. התרופות הבאות נלקחות לאחר הצנתור והשחרור הביתה:
אספירין: תרופה שמטרתה למנוע היצמדות של טסיות הדם והתפתחות קרישי דם. צריכה להילקח פעם ביום בבליעה לאחר הארוחה (מומלץ כל החיים). אין ליטול אותה לפני השינה. לעתים נדרשות תרופות נוספות לדילול הדם כגון נוגדי קרישה. במצבים אלו האספירין ניתן לתקופה קצרה בלבד.
תרופה נוספת למניעת היצמדות הטסיות: לפי השיקול הרפואי ניתנת יחד עם האספירין אחת משלוש התרופות הבאות: קלופידוגרל (פלויקס, קלוד), פרסוגרל (אפיאנט) או טיקגרלור (ברילנטה). פלויקס ואפיאנט ניטלות אחת ליממה בשילוב אספירין בבליעה לאחר הארוחה לתקופה שנקבעה על ידי הרופא/ה המטפל/ת. ברילנטה ניתנת פעמיים ביום.
סטטינים (כגון סימבסטטין, סימבקור, ליפידל, פרבליפ, ליפיטור, אטורבסטטין, קרסטור, סטטור): תרופות שמטרתן להפחית את רמת הכולסטרול הרע בדם, LDL (ערך המטרה המומלץ שלו הוא מתחת ל-55 מ"ג/ ד"ל וייתכן אף נמוך מכך במצבים מסוימים), לסייע בהאטת התהליך הטרשתי ולהקטין את הסיכון לאירועי לב בעתיד. נלקחות בבליעה פעם ביום לפני השינה. אסור לשתות מיץ אשכוליות ומיץ פומלות במקביל לנטילתן. התרופות המומלצות לרוב הן אטורבססטין, ליפיטור, קרסטור במינון הגבוה יותר כדי להשיג את האפקט המגן המרבי.
חשוב:
- שוחחו עם רופא/ת המשפחה על הטיפול התרופתי לגורמי הסיכון למחלת לב. למשל: עודף שומנים בדם, יתר לחץ דם וסוכרת. אם מטופלים כבר בתרופות לגורמי סיכון אלו, יש להמשיך לקחתן לפי הוראת הרופא/ה.
- הקפידו ליטול את התרופות כפי שנקבע ואל תפסיקו ללא אישור הקרדיולוג/ית המטפל/ת.
- שקלו לבצע ספירת דם חודש לאחר השחרור מבית החולים בהנחיית הרופא/ה המטפל/ת.
- פנו לרופא/ה המטפל/ת עם הופעת תסמינים כגון שתן דמי, צואה דמית או שחורה ופריחה.
- בררו עם הרופא/ה המטפל/ת אם נדרשת בדיקת תפקודי כליות כעבור שבעה עד עשרה ימים לאחר הצנתור.
- דווחו על נטילת התרופות כאשר נדרשת התערבות כגון בדיקות חודרניות וטיפולי שיניים.
תזונה: תזונה בריאה (הכוללת ויטמינים, מינרלים, סיבים תזונתיים ורכיבי הזנה נוספים) מסייעת לשמור על תקינות כלי הדם והלב. ארבעה מגורמי הסיכון העיקריים למחלת לב כלילית קשורים לתזונה: יתר לחץ דם, רמת שומנים גבוהה בדם, סוכרת והשמנה.
מומלץ לאכול:
- ירקות, פירות, דגנים מלאים וקטניות.
- שומנים טובים – שמן זית, שמן קנולה, אגוזים, אבוקדו וטחינה.
- דגים המכילים אומגה 3 (לפחות שתי מנות בשבוע).
- מוצרי חלב דלי שומן.
- בשר הודו ועוף בכמות מתונה ומעט מאוד בשר בקר רזה.
- ביצים (שלוש בשבוע).
- שתייה קלה: מים; שתייה חמה: תה ירוק.
- קפה: אפשר שלוש כפיות ליום (לא בכוס אחת), מכל סוג.
- תבלינים ועשבי תיבול (מומלץ בכמות גדולה).
- להימנע ממוצרים המכילים שומן טרנס ושומן צמחי מוקשה (כגון בורקסים, קרקרים, קרואסון, ג'חנון וצ'יפס) וממשקאות ממותקים בסוכר (כולל מים בטעמים) ולהפחית במלח.
- יישום ההמלצות דורש ייעוץ מקצועי (ניתן לפנות לדיאטן/ית בקופת החולים).
קראו עוד על ההמלצות התזונתיות
תמיכה רגשית: אוטם שריר הלב, צנתור והאשפוז הנלווה הם לרוב אירועים פתאומיים שגורמים לטלטלה ומצוקה. בעקבותיהם צריך להסתגל לשינוי משמעותי בהרגלי החיים ולהיכנס למשטר תרופות ומעקב רפואי. לכך עשויות להתלוות תחושות כגון אי ודאות, חוסר שליטה, שינויים במצב הרוח, חרדה וחשש מפני העתיד, אשר יכולות לשבש את התפקוד ולפגוע באיכות החיים. לרוב הן חולפות לאחר כמה שבועות אך כאשר הן לא חולפות, מומלץ לפנות לקבלת טיפול רגשי אצל פסיכולוג/ית רפואי/ת או שיקומי/ת מומחה/ית. בנוסף מומלץ להיעזר בסדנאות תמיכה לחולי לב המתקיימות במכונים ובמרכזים הרפואיים השונים. טיפולים אלו יכולים להיות יעילים ביותר, להפחית חרדה ולשפר מצב רוח.
השירות הסוציאלי: ייחודה של העבודה הסוציאלית הוא בהתבוננות הכוללנית על מצבי חולי, מתן תמיכה רגשית וסיוע למטופלים ובני משפחתם בגיוס משאבים אנושיים, חומריים וכלכליים, בהתמודדות משפחתית (למשל תיווך לבן הזוג ולילדים), במיצוי זכויות (למשל קצבאות ושיקום מקצועי) ובתפקוד החברתי.
עזרה ראשונה: אם חשים כאב או לחץ המזכירים את אלו שלפני ההגעה לבית החולים, יש להפסיק כל פעילות ולפנות לעזרה רפואית; יש להתקשר מיידית למוקד החירום של מגן דוד אדום 101 או למוקד הפרטי שקשורים אליו. בהתאם להנחייתם, יש לשקול ליטול שלושה כדורי אספירין בלעיסה (300 מ"ג סך הכל). מומלץ להגיע לבית החולים באמבולנס ולא ברכב בפרטי (ובוודאי שלא לנהוג בשל הסיכון לאובדן הכרה או החמרת האירוע) וצריך להביא תרשים אק"ג.
חובה ליצור קשר עם המחלקה הקרדיולוגית אם מופיעים התסמינים הבאים: חום והפרשה מתמשכת/ כאבים מתמשכים/ נפיחות גדולה/ גדלה בהדרגה באזור הצנתור – במפשעה או בשורש כף היד.
מעקב רפואי: חשוב מאוד להיבדק על ידי קרדיולוג/ית כמה שבועות לאחר השחרור. אפשר להתייעץ עם רופא/ת המשפחה באשר לדרך לעשות זאת.
מסמכים: עם השחרור מקבלים מכתב שחרור, דו"ח צנתור, דו"ח אקו לב ותרשים אק"ג. צריך לצלם אותם ולמסור עותק לרופא/ת המשפחה ועותק לקרדיולוג/ית בעת הביקורת. עותק אחד צריך להישאר אצל המטופל/ת.
שיקום לב: מטופלים לאחר אוטם שריר הלב או צנתור טיפולי (הכנסת תומכן או ניפוח בלון) זכאים להשתתף בתוכנית שיקום לב ללא עלות. היא כוללת פעילות גופנית אישית אשר נקבעת על ידי רופא/ת שיקום לב ומומחה ספורט (פיזיולוג של המאמץ), בהשגחת רופא/ה ואח/ות, ייעוץ תזונתי, ייעוץ רגשי ומעקב רפואי. היא מתקיימת פעמיים בשבוע במשך שעה במכוני שיקום הלב הפזורים ברחבי הארץ.
כעת ניתן גם להשתקם בקלות מהבית באמצעות שיקום מרחוק. התוכנית מיועדת למשתקמים בדרגת סיכון נמוכה שעברו הערכה רפואית וקיבלו אישור מקרדיולוג/ית של מכון השיקום. צוות רב-מקצועי וטכנולוגיה מתקדמת מסייעים בשיקום ובאימונים מותאמים אישית מרחוק. לצורך כך נדרש טלפון חכם או טאבלט. לקבלת מידע נוסף יש לפנות לצוות המחלקה הקרדיולוגית ו/או לקופת החולים.
מפגשי הדרכה: חשוב לקבל מידע מהצוות הרפואי והסיעודי על הגורמים למחלה, דרכי מניעתה והטיפול. שאלו את הצוות היכן וכיצד ניתן לקבל מידע זה.
