נוהל קבלת תרומת לב

בהשתלת לב ניתן לקחת איבר להשתלה רק מאדם שנקבע מותו על בסיס הפסקת פעילות המוח באופן בלתי הפיך (מוות מוחי). קביעת המוות המוחי מקובלת בארץ ובעולם, מעוגנת בחוק ונעשית על פי מבחנים קליניים קפדניים.

כל הממתינים להשתלת לב בישראל נמצאים במאגר מידע אחד שמופעל על ידי המרכז הלאומי להשתלות. שיטת ניהול מאגר המידע והקצאת האיברים (שמתבצעת באמצעות מחשב ואינה מושפעת משיקולים זרים) מבטיחה סיכוי שווה לקבלת איבר לכל הממתינים.

רשימת הממתינים להשתלת לב כוללת מידע מפורט על כל מועמד: סוג הדם, דחיפות רפואית, משקל וגובה, משך ההמתנה ונתונים רפואיים נוספים. הקצאת הלב מבוססת על: התאמת סוג הדם, דחיפות רפואית, משך ההמתנה, התאמת מסת הלב בין התורם לנתרם, קדימות בגין תרומת איברים בעבר או הסכמה לתרום איברים (כרטיס אדי).

צפו בקשר המופלא שנרקם בין משפחתו של החייל יניב פוזואריק ז"ל שתרמה את לבו והעניקה חיים חדשים ללואיי סלים בסרטה הדוקומנטרי של הבמאית אסתר לונדון "אחים בלב":

הנוהל בישראל, בדומה לזה הנהוג בארה"ב ובאירופה, קובע כי הקצאת לב להשתלה תתבצע בכל סוג דם לפי הוותק ברשימת הממתינים, תוך התאמה בממדי הגוף של התורם והנתרם. יוצאים מן הכלל הם מטופלים שמצבם הלבבי הידרדר עד כדי כך שהם מאושפזים בבית חולים ונזקקים בקביעות לעירוי תוך-ורידי תומך של תרופות לחיזוק הלב או מטופלים שהושתל להם מכשיר עזר לבבי שמחליף את פעולת חדרי הלב. מטופלים אלה, שנמצאים בסכנת חיים מידית, מוצבים בראש רשימת הממתינים להשתלה לפי סוג דמם ומוגדרים כחולים בסטטוס 1.

בנוסף, לפי חוק השתלת איברים 2008, בישראל מוענקת קדימות בתור להשתלת איבר לכל מועמד שחתום על כרטיס אדי לפחות שלוש שנים בטרם נרשם כמועמד להשתלה, או שקרוב משפחתו מדרגה ראשונה תרם איבר לאחר מותו או שתרם בחייו כליה או אונת כבד.

מועד ההשתלה נקבע מהר ככל האפשר לאחר קביעת המוות המוחי של התורם ולאחר שמתקבלת הסכמת קרובי משפחתו לתרומת האיבר. השתלת הלב חייבת להתבצע ולהסתיים בתוך ארבע-חמש שעות מרגע הוצאת הלב מהתורם, אחרת עלול להיגרם נזק בלתי הפיך ללב והוא לא יוכל לתפקד.