www.sheba.co.il
עמוד הבית | English | Russian | חיפוש בכל אתרי שיבא
עמוד הבית > תפריט עליון ראשי > אודות הלב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מרפאת מושתלים
מרפאת אי ספיקת לב (קרדיומיופתיות)
מרפאת צעירים
המרפאה המטבולית
מרפאה להריון בסיכון מוגבר
מרפאה להערכת תפקוד האנדותל
מרפאת EECP-T
מרפאת מסתמים
 
 
יחידת מחקר והשירות לאבחון בלתי פולשני של מחלת לב כלילית
המכון לחקר הלב
היחידה למחקרים קליניים
 
 
הדרכות במרכז הלב
תוכנית ללב
הנחיה תזונתית
שירות סוציאלי
חוברות להורדה
 
 
 
 
 
 
 
 
 

פרפור פרוזדורים

מאת: פרופ' מיכאל גליקסון, מנהל המרכז להפרעות קצב, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר

 

 

מבוא

פרפור פרוזדורים. בקרב אנשים בני 75 ומעלה, עשרה אחוזים מהאוכלוסייה לוקה בפרפור פרוזדורים. פרפור פרוזדורים איננה הפרעת קצב שמסכנת את חייו של החולה באופן מיידי, אך היא עלולה לגרום לבעיות שונות המובילות לפגיעה באיכות החיים ולסיבוכים שונים שיפורטו בהמשך, ועל כן היא דורשת טיפול.

 

הלב הוא משאבה שרירית המספקת דם עשיר בחמצן לתאי הגוף. הלב מחולק לשתי מחיצות עליונות, "פרוזדורים", האוספים דם החוזר מהגוף דרך הוורידים הגדולים, ושתי מחיצות תחתונות, "חדרים", המזריקים דם אל מחוץ ללב דרך האאורטה (העורק הראשי) והריאות.

באופן נורמאלי הלב פועם בקצב קבוע של 60-100 פעימות בדקה. קצב זה מושפע מקשרית הסינוס (SA NODE), שהיא הקוצב הטבעי של הלב. קשרית הסינוס היא צבר של תאים מיוחדים המייצרים אותות חשמליים שמפעילים את יתר הלב .קצב ייצור האותות על ידי קשרית הסינוס הוא שקובע את קצב הלב. קשרית זו ממוקמת בפינה הימנית העליונה של פרוזדור הלב הימני.

הדחפים החשמליים הללו מתפשטים מהפרוזדורים דרך מערכת הולכה חשמלית, אל חדרי הלב,המהווים את המשאבה העיקרית המזרימה דם לגוף.בין העליות לחדרים נמצאת קשרית נוספת המכונה AV NODE המהווה את ה"שוער" השולט על קצב מעבר הגירויים החשמליים מהעליות לחדרים.

  

במצב רגיל קשרית הסינוס שולטת על תזמון קצב הלב, בהתאם לצרכיו של הגוף. בשעת פעילות גופנית, למשל, קשרית הסינוס מאיצה את קצב הלב.למצב שבו הלב מתזמן את קצב פעימותיו באופן נורמלי אנו מתייחסים כ"קצב סינוס". או "קצב סינוס נורמלי".

 

מהו פרפור פרוזדורים?

פרפור פרוזדורים הוא מצב של פעילות חשמלית מהירה מאוד ובלתי סדירה שמתפתחת בפרוזדורים, ומשתלטת עליהם תוך שהיא מדכאת את הקיצוב של קשרית הסינוס.כתוצאה מכך הפרוזדורים פועלים באופן מהיר מאוד ובלתי מאורגן, ושואבים ביעילות פחותה את הדם, וגם הגירוי העובר לחדרים דרך קשרית הAV NODE  הוא מהיר ובלתי סדיר ופוגע בתפוקת הלב .

 

מהם הגורמים לפרפור פרוזדורים?

הסיבות להתפתחותו של פרפור פרוזדורים עדיין אינן מובנות במלואן, אך ידוע שקיים קשר בין התפתחותו לבין מחלות לב וכלי דם שונות כגון לחץ דם גבוה, מחלות של העורקים הכליליים או מחלות של שסתומי הלב.

כמו כן פרפור פרוזדורים עלול להיות קשור גם לבעיות בבלוטת התריס, צריכת אלכוהול מופרזת וזיהומים בחזה. במקרים רבים הסיבה להתפתחותו של הפרפור אינה ידועה. מצב זה נקרא "פרפור פרוזדורים בודד"

(LONE ATRIAL FIBRILLATION )

 

הסימפטומים של פרפור פרוזדורים -

תחושת דופק מהירה ובלתי סדירה (פלפיטציות), עייפות, קוצר נשימה, סחרחורת, כאבים בחזה. אצל חלק מהחולים בפרפור פרוזדורים לא מופיעים כלל תסמינים והפרפור מתגלה רק במקרה בבדיקה רפואית שגרתית.

פרפור פרוזדורים יכול להיות התקפי, מתמשך, או כרוני.

פרפור פרוזדורים התקפי מתרחש לתקופות זמן קצובות, שלאחריהם הלב יחזור לפעום בקצב סדיר. התקפי הפרפור הללו יכולים להימשך שניות, דקות, שעות, או אפילו ימים ולחלוף מעצמם או לאחר טיפול .

בפרפור פרוזדורים מתמשך -הלב נשאר במצב של פרפור למעלה משבוע עד שהחולה יקבל טיפול על-מנת להפסיק את הפרפור.

פרפור פרוזדורים כרוני - הטיפול שניתן לחולה על-מנת לתקן את הפרעת הקצב לא הצליח, או שהחולה כלל לא קיבל טיפול (מסיבות שונות) והוא נשאר במצב של פרפור קבוע .

 

הסיכונים הקשורים בפרפור פרוזדורים

קרישי דם - הסיכון העיקרי הנובע מפרפור פרוזדורים הוא תסחיף (זרימה של קריש דם מתוך הלב אל אברי הגוף השונים, ובעיקר למוח). החולה עלול ללקות בתסחיף משום שהפרוזדורים מפרפרים ולא פועמים באופן מתואם. כתוצאה מכך הדם שמגיע לפרוזדורים נשאר שם זמן רב, הופך להיות צמיג יותר, ותאי הדם עשויים להידבק אחד לשני וליצור קריש דם (המכונה תסחיף) שעלול להיסחף בזרם הדם אל המוח או אל אברים אחרים וליצור נזק  . הביטוי השכיח ביותר של בעיה זו הוא תסחיף מוחי, אשר גורם לשבץ מוחי (CVA ) .

פגיעה בתפקוד הלב - כאשר לחולה יש קצב לב מהיר ולא מבוקר למשך תקופת זמן ארוכה (שבועות או חודשים), הדבר עלול לפגוע בתפקודו של הלב. במקרים קיצוניים, כאשר הלב פועם בקצב מאוד מהיר, או כאשר הפרעת הקצב מתגלה בלב שכבר נפגע בעבר, פרפור פרוזדורים יכול לפגוע בתפקוד הלב ולגרום לאי ספיקת לב, שביטוייה הם קוצר נשימה במאמץ ובמנוחה קוצר נשימה לילי וקושי לשכב שטוח, בצקות ברגלים ועוד.  

 

בדיקות

מצב של פרפור פרוזדורים מאובחן בוודאות ע"י בדיקת אק"ג המתבצעת בזמן הפרפור. אצל מי שסובל מפרפור התקפי יש לבצע את האק"ג בזמן הארוע על מנת להוכיח שאכן מדובר בפרפור.

לעתים קרובות יש צורך בביצוע רישום אק"ג ממושך באמצעות מכשיר המכונה הולטר . המדובר במכשיר קטן עם אלקטרודות המודבקות על הגיף ל- 24 שעות ומעלה. המכשיר רושם אקג רצוף משך כל היממה ומתעד אם וכמה פרפורים יש במהלך היום , מה מהירות הקצב שלם והאם קיימות גם הפרעות קצב נוספות.

מרבית החולים עם פרפור מופנים גם לבדיקת אקוקרדיוגרם (סריקת אקו), שתפקידה להעריך את המבנה ואת רמת התפקוד הכוללת של הלב.

 

הטיפול בפרפור פרוזדורים

הטיפול בפרפור פרוזדורים מתחלק, לשני תחומים שונים: מניעת היווצרות קרישי דם (וע"י כך מניעת שבץ מוחי), והטיפול בהפרעת הקצב עצמה. אם ישנן מחלות לב נוספות הן עלולות להצריך טיפול בפני עצמן.

 

מניעת קרישי דם ושבץ מוחי

על מנת לצמצם את הסיכון להיווצרות קרישי דם הרופא עשוי להמליץ על תרופות כגון אספירין או קומדין שמטרתן לדלל את הדם. נטילת אספירין אינה מלווה ברוב המקרים בתופעות לוואי. לפעמים קיימת אי נוחות בבטן. בחולים הסובלים ממחלת כיב היא עלולה להיות בעייתית. קומדין היא תרופה חזקה יותר לדילול הדם, ונטילתה יותר מורכבת, משום שהמינון היומיומי שעל החולה ליטול משתנה בהתאם לתוצאות בדיקת דם הנקראת INR

.(international normalized ratio) בדיקת ה-INR מתבצעת, בתחילת הטיפול, כל כמה ימים, ובהמשך, כשהטיפול מתחיל להשפיע וה-INR מתייצב, הבדיקה מתבצעת אחת לכמה שבועות. אם מינון הקומדין נמוך מדי, הדם לא יהיה מספיק דליל, והתרופה לא תמנע שבץ. אם המינון גבוה מדי, הדם יהיה דליל מאוד וייתכנו בעיות של דימום. למרות חסרונותיו של הקומדין, התגלה שהוא יעיל ביותר במניעת שבץ, ויעילותו אף גוברת בקרב חולים הנמצאים בסיכון מוגבר לשבץ (לדוגמה חולים עם יתר לחץ דם, חולים מעל גיל 75 או חולים עם מחלות לב שונות). הבחירה בין אספירין לקומדין תלויה בנסיבות האישיות של כל חולה. ההנחיות הבינלאומיות עומדות לנגד עיניהם של הרופאים כאשר הם בוחרים בין אספירין לקומדין כטיפול האישי לכל חולה.

 

הטיפול בהפרעת הקצב

הטיפול בהפרעת הקצב במצב של פרפור פרוזדורים משתנה בהתאם לאופיו של סוג הפרפור - התקפי, מתמשך או כרוני ותלוי בקיומם (או אי-קיומם ) של סימפטומים נוספים.

 

הטיפול בפרפור פרוזדורים מתמשך

אם המטופל סובל מסימפטומים שונים כתוצאה מפרפור הפרוזדורים, הרופא עשוי להמליץ על טיפול חשמלי, כדי להשיב את קצב הסינוס לקצב נורמלי. פעולה זו נקראת היפוך חשמלי, והיא בד"כ מבוצעת בבית החולים. הפעולה נעשית באמצעות מכשיר הנקרא דפיברילטור. תחילה תינתן למטופל זריקת הרדמה לטווח קצר (5-10 דקות). בזמן שהמטופל נמצא תחת השפעת ההרדמה, הרופא נותן לו שוק חשמלי באמצעות הדפיברילטור, שתפקידו להסדיר את קצב פעימות הלב ולהשיב אותו ל"קצב סינוס נורמלי".

 

על מנת להעלות את הסיכויים לשמירה על קצב לב רגיל, סביר שהרופא ימליץ על נטילת תרופה המייצבת את קצב הלב, כגון ריתמקס, טמבוקור פרוקור או סוטלול, כהמשך טיפול  לאחר ההיפוך. כל מטופל העובר היפוך חשמלי צריך ליטול קומדין למשך חודש אחד לפחות לפני ההיפוך. לאחריו ימשיך ליטול קומדין למשך מספר חודשים.

 

היפוך תרופתי - כתחליף להיפוך חשמלי יבחר לעתים הרופא בהיפוך תרופתי המתבצע לרוב באישפוז או באישפוז יום. הטיפול מתבסס על מתן מנה גדולה חד פעמית של תרופה המסדירה את קצב הלב. שיטה זו אינה מצריכה הרדמה אך היא פחות יעילה מהיפוך חשמלי.

 

פרפור פרוזדורים התקפי

ישנן מספר שיטות לטיפול בפרפור פרוזדורים, המשתנות ממטופל למטופל. הרופא דן עם המטופל על הטיפולים המוצעים, הטיפולים המרכזיים מפורטים להלן:

ללא טיפול-במקרים מסוימים, למשל כאשר התקפי הפרפור הם קצרים ולא תכופים, ייתכן שנטילת תרופות לא תהיה כדאית, משום שתופעות הלוואי הכרוכות בנטילת התרופות יגברו על התועלת שהן יביאו לחולה. טיפול תרופתי

תרופות המונעות פרפור - המטרה הראשונית של הטיפול היא להגדיל את פרקי הזמן בין ההתקפים ו/ או למזער את חומרתם בעזרת תרופות, הנקראות תרופות אנטי - אריתמיות.

ישנן תרופות שונות הזמינות לטיפול בהתקפי פרפור פרוזדורים. אחת מהן, הנקראת פלקאניד (טמבוקור), יכולה להיות יעילה בצמצום חומרת ההתקפים ובהגדלת פרקי הזמן ביניהם. התרופה הזו מתאימה רק לחולים שאין להם מחלות בעורקים הכליליים או מחלת לב מבנית. חולים המטופלים בפלקאניד נוטלים אותו פעמיים ביום.  Rhythmexהיא תרופה דומה לפלקאניד הנמצאת בשימוש בחולים דומים לאלה שמקבלים פלקאיניד.

בחולים מסוימים עם פרפור פרוזדורים, שהתקפי הפרפור שלהם אינם חולפים מעצמם אך אינם שכיחים, ניתן לתת מנה חד-פעמית של תרופה (לרוב ריתמקס או טמבוקור) בתחילת התקף. בדרך כלל שיטה זו תנוסה בפעם הראשונה בבית החולים ואם יתברר שהיא עובדת היטב, החולה יונחה להשתמש בטיפול זה בעצמו כאשר הוא חש בתחילתו של התקף של פרפור על פי צורך ולא באופן קבוע .

תרופה נוספת הנמצאת בשימוש נרחב כנגד פרפור נקראת סוטלול והיא נלקחת פעמיים עד שלוש ביום. בתחילת הטיפול בתרופה זו יש צורך לבצע רישומי אקג כעבור מספר ימים, על מנת לוודא שהיא לא מזיקה.

תרופה נוספת הנמצאת בשימוש נרחב היא האמיודרון (פרוקור ) הניטלת בתחילת הטיפול במינונים גבוהים יחסית, מספר כדורים ביום, ובהמשך ניתן, לרוב, כדור אחד ביום. זוהי תרופה חזקה בעלת יעילות גבוהה, אך יש בה יותר תופעות לוואי וסיכונים . המטופלים באמיודרון נדרשים לעבור בדיקות דם וצילום חזה כל שנה כדי לוודא שהם לא נפגעו מתופעות הלוואי השונות של התרופה.

ישנו סיכון קטן שהתרופה תפגע בריאות, בעיניים, בבלוטת התריס או באיבר אחר בגוף, ועל כן היא דורשת מעקב צמוד. האמיודרון גורם גם לרגישות מוגברת לשמש, כך שהמטופלים בתרופה זו מתבקשים להשתמש בקרם הגנה בעל מקדם הגנה גבוה, ולכסות את עורם בימים שטופי שמש. למרות תופעות הלוואי המרובות זוהי התרופה היעילה ביותר כנגד פרפור פרוזדורים. הרופא המטפל ידון עם המטופל בסיכונים פוטנציאליים מול התועלת האפשרית לפני התחלת נטילה של התרופה.

ייתכן שבעבר המטופל טופל בתרופות מסוימות שלא הובילו לשיפור במצבו. חשוב לזכור שישנן תרופות מסוגים שונים המיועדות לטפל בפרפור פרוזדורים, ונדרש זמן עד למציאת הטיפול (בעזרת תרופה אחת או שילוב של תרופות) שיתאים למצבו האישי.

תרופות מאטות-קבוצות נוספות של תרופות שיכולות להיות יעילות מאוד בשליטה על הסימפטומים של פרפור פרוזדורים הן  קבוצות של "חוסמי בטא" ושל חוסמי סידן . תרופות אלה משמשות לרוב להאטת הפרפור, כאשר הוא מתמשך, אך אינן יעילות במיוחד במניעתו. תרופה נוספת הניתנת לעתים למטרה זו היא דיגוקסין .

טיפול לא-תרופתי-בקרב חולים מסוימים, שהפרפור שלהם הוא חמור ותכוף, הפרפור יכול להוביל לפגיעה באיכות החיים. כאשר הטיפול התרופתי לא מביא לשיפור במצבם של חולים אלה, או גורם להם לתופעות לוואי בלתי נעימות, ייתכן שיידרש פתרון אחר כדי להחזירם לקצב סינוס נורמלי.

צריבה (אבלציה) בפרוזדור השמאלי- אבלציה, נקראת גם left atrial circumferential אוpulmonary vein isolation ablation ,(PVI ABLATION) מתבססת על צריבות עם קטטר של אזורים שונים בעלייה השמאלית של הלב, שמטרתן למנוע מהעליות לפרפר .

בפעולה זו נצרבים אזורים בתוך הפרוזדור השמאלי וע"י כך מונעים את תחילתו של פרפור הפרוזדורים. בשנים האחרונות התגלה שמקורו של פרפור פרוזדורים יכול להיות באזורים שמסביב לכניסות הוורידים הריאתיים (כלי דם המחברים את הלב עם הריאות), הממוקמות בפרוזדור השמאלי.

פעולה זו כוללת החדרת צנתרים לצדו השמאלי של הלב. הפעולה מתבצעת באמצעות הכנסת אלקטרודה לווריד במפשעה ומשם לצדו הימני של הלב. לאחר יצירת נקב זעיר בשריר המפריד את הפרוזדור הימני מהפרוזדור השמאלי האלקטרודה או שתי אלקטרודות מועברות אל הפרוזדור השמאלי. באמצעות אלקטרודה זו מתבצעות צריבות מרובות במקומות שונים בעלייה השמאלית סביב ורידי הריאה.

סוג זה של אבלציה מומלצת, בד"כ, לאחר שנכשל נסיון תרופתי אחד לפחות לטפל בפרפור , והמטופל חש בפרפור וסובל ממנו,באופן משמעותי. הפעולה נמשכת מספר שעות ושיעורי ההצלחה שלה במועד הכנת חוברת זו נעים סביב 70%. יש לפעולה זו גם סיבוכים אפשריים , כולל סיבוכים חמורים, אך שכיחותם נמוכה.

חולים המטופלים באמצעות אבלציה בפרוזדור השמאלי נדרשים לרוב ליטול קומדין למשך חודש אחד לפחות לפני האבלציה, ומספר חודשים לאחריה. חולים רבים יאלצו, אחרי האבלציה, להמשיך לקחת את התרופות האנטי-אריתמיות שנטלו לפני האבלציה, ואף ייתכנו התקפי פרפור בחודשים שלאחר האבלציה, עד שהמצב יתייצב.

אבלציה זו מביאה לשיפור משמעותי בתסמינים של מרבית החולים שעוברים אותה, וחלק מהחולים אף נרפאים מהפרפור לחלוטין. למרות מגבלותיה זו האופציה היחידה היום הנותנת סיכוי לרפא לגמרי את הפרפור ולהימנע מלקיחת תרופות, לפחות למספר שנים (אין עדיין מעקב של יותר מ 10 שנים אחרי התוצאות). אם הקרדיולוג ממליץ על ביצוע אבלציה זו, הוא ידון עם המטופל בפירוט על הסיכויים והסיכונים הגלומים בכך במהלך פגישה אישית, כך שהמטופל יכול לקבל החלטה מושכלת באשר לביצוע הפעולה.

 

שימוש בקוצבים בפרפור פרוזדורים

אף שהשתלת קוצב לב איננה מהווה לרוב טיפול בפרפור פרוזדורים, ישנם מספר מצבים בהם יש צורך בהשתלת קוצב לב, שהוא מכשיר המונע ירידת הדופק .

1. המצב השכיח ביותר הוא כאשר חולה עם פרפור התקפי או קבוע, זקוק לתרופות שמאטות את הדופק שעולה לעתים לקצבים מהירים בעת הפרפור, אך תרופות אלה גורמות להאטה מוגזמת של הדופק בזמנים אחרים. כך נוצר מצב בו לא ניתן לתת טיפול תרופתי יעיל בפרפור, ויש צורך להשתיל קוצב לב שימנע את ירידת הדופק. זה מאפשר לתת טיפול יעיל בתרופות כנגד הקצב המהיר, מבלי להסתכן בירידת הדופק בזמנים אחרים.

2. קיימים גם קוצבי לב המצויידים במנגנונים שונים שמטרתם למנוע או להפסיק פרפור מייד עם התחלתו. לעתם נדירות יוצע שימוש בקוצב כזה למניעת פרפור. שיטה זו מתאימה רק לחלק קטן מן המטופלים  

3. המצב השלישי בו נעשה שימוש בקוצב כטיפול בפרפור, הוא כחלק מפעולה של צריבת מערכת ההולכה (קשרית AV NODE  ), המהוה מוצא אחרון לחולים שסובלים מאוד מהפרפור ולא מגיבים לטיפול אחר .

 

השתלת קוצב וצריבה של מערכת ההולכה (קשרית הAV NODE )

אם שום טיפול אחר לא יצליח להביא לשיפור בסימפטומים של המטופל, ייתכן שיתאים לצריבה של מערכת ההולכה לאחר השתלת קוצב לב. באמצעות פעולה זו ינותק לגמרי הקשר שבין פרוזדורי הלב לחדרי הלב. הפרוזדורים ימשיכו אמנם לפרפר אך הפרפור לא ישפיע על קצב החדרים. הפרפור ולא הקצב הפרזדורי, הוא זה שמשפיע על הרגשת החולה. קצב הלב לאחר הצריבה, ייקבע על ידי קוצב הלב. המטופל, לאחר צריבה כזו, הופך להיות תלוי לחלוטין בקוצב הלב, כיוון שחדרי הלב מנותקים ממקורות הקצב הטבעיים שבפרוזדורים.

לרוב יושתל הקוצב מספר שבועות לפני הצריבה. הצריבה מתבצעת תחת הרדמה מקומית וטשטוש, והיא כוללת העברת אלקטרודות דקות, המוכנסות דרך הוורידים בצדה הימני של המפשעה, אל תוך הלב. אחת מהאלקטרודות תמוקם על יד מערכת ההולכה

(קשרית הAV NODE ) והיא תצרוב ותהרוס, את רקמת המטרה, שבמקרה הזה היא קשרית הAV NODE . פעולת הצריבה הזו (בניגוד לצריבת העלייה השמאלית עליה דובר קודם) היא פשוטה מאוד מבחינה טכנית וכמעט תמיד מצליחה. לאחר ביצוע פעולה זו המטופל הופך להיות תלוי בקוצב לב שישלח דחפים חשמליים לחדרי הלב. פעולה זו היא בלתי הפיכה.

פרפור הפרוזדורים אמנם לא ייעלם, אבל הוא איננו מורגש יותר. חולים רבים מוצאים שפעולה פשוטה זו מקלה עליהם ומשחררת אותם מתלונותיהם .

צריבה מבוצעת בבית החולים, ביחידת הצנתורים. הצריבה כרוכה, לרוב, באשפוז של לילה אחד.

אם המטופל מתאים לביצוע אבלציה, הקרדיולוג שלו ידון איתו באופציה הזו בפירוט בזמן המתאים לכך. התועלת והסיכון שבביצוע אבלציה יוסברו לו ע"י הרופא, כך שיוכל להגיע להחלטה מושכלת.

 

 ניתוחים כטיפול בפרפור פרוזדורים

קיימת כיום מגמה ההולכת ומתרחבת לטפל בפרפור פרוזדורים באמצעות ניתוחים המכונים ניתוחי מבוך (MAZE ). המחלקה לניתוחי לב ביה"ח שיבא צברה נסיון רב והצלחות לא מבוטלות בטכניקות אלה כנגד פרפור פרוזדורים. ברוב המקרים נעשה שימוש בטכניקות  אלה כטיפול בחולים עם פרפור העוברים ממילא ניתוחי לב למטרות אחרות (מעקפים, תיקון או החלפת מסתם ועוד). במקרים נדירים מאוד יש מקום גם לשקול טיפול ניתוחי כטיפול בפרפור לבד. קיים מגוון רחב של טכניקות ניתוחיות למטרה זו שחלקן משתמשות בפתיחה מינימלית בלבד של בית החזה. הרופא המטפל ביחידתנו יכול להסביר על אפשרויות אלה ולהפנות במקרה הצורך למנתח לב לדון על אפשרות זו .

 

פרפור פרוזדורים כרוני

ישנם חולים שלבם נמצא כל הזמן במצב של פרפור פרוזדורים, כיוון שהניסיונות להחזירם לקצב סינוס נורמלי כשלו, או כיוון שתסמיני הפרפור שלהם אינם מטרידים אותם במידה מרובה. מצב זה הוא נפוץ למדי ולרוב נסבל היטב על ידי החולה, אך הוא מותנה לרוב בכך שהחולה יטופל בתרופות למניעת שבץ (אספירין או קומדין) ולרוב בתרופות המאטות את קצב פעימות הלב (דיגוקסין או חוסמי בטא או חוסמי סידן ).

 

לסיכום

פרפור פרוזדורים הוא בעיה נפוצה שאיננה מסכנת את חיי המטופל באופן ישיר אך עלולה לגרום לסיבוכים שונים ולהרעה באיכות החיים ועל כן יש לטפל בה.

השיטות לטיפול רבות ומגוונות ויכולות לכלול תרופות, היפוך חשמלי, פעולות של צריבה , השתלת קוצב ואף ניתוחים .

אנו ביחידה לאלקטרופיזיולוגיה במרכז הרפואי שיבא מסייעים לבחור בטיפול המתאים ביותר ומלווים את ומטופל בכל מהלך הטיפול בפרפור. לכל מטופל עם פרפור פרוזדורים ניתן למצוא את הטיפול שיפתור את הבעיה או לפחות ימזער את סבלו וימנע סיבוכים בעתיד .

 

שלח לחבר שלח לחבר חזרה לראש הדף